 |  |  |  |
|---|---|---|---|
 |  |  |  |
 |  |  |  |
 |  |  |  |
 |  |  |  |
 |  |  |  |
 |  |  |  |
 |  |  |  |
 |  |  |  |
 |  |  |  |
 |  |  |  |
 |  |  |  |
 |  |  |  |
 |  |  |  |
 |
צילום דוקומנטרי / צילום הפגנות ומחאות
נושאים בוערים מוציאים אותי מהבית.
חדורת מטרה,
מצלמה בתיק גב,
עיניים בורקות,
נעליים סגורות
בקבוק מים.
צילומים מתעדים - הפגנות או מחאות או נושאים תרבותיים אחרים מעוררים בי עניין.
יש אדרנלין בצילום כזה, הרבה כח פיזי, ראיה חדה כל הזמן ויכולת לתפוס אירוע או סיפור. לפעמים את הסיפור אני מגלה רק כשאני חוזרת הביתה למיין ולערוך את צילומי ההפגנה שצילמתי.
לציון שנה למחאת הדיור שפרצה ב-2011, מפגינים זרמו לאורך רחוב קפלן, תל אביב. לאורך הדרך היו מיצגים שונים ומשונים.
ברגע אחד, לא יודעת מה משך אותי בריצה אל אחד המיצגים. עשן ובתוכו איש שוכב וצעקות.
צילמתי, כמו על אוטומט. הייתי הצלמת.
האיש התיישב וקיבל קרטיב מאחד המפגינים.
צילמתי, כמו על אוטומט. הייתי הצלמת.
כשהגעתי הביתה, מיינתי את התמונות כצלמת, ערכתי את התמונות כצלמת.
ואז הבטתי בתמונות כאדם. זה היה משה סילמן ז״ל ששרף את עצמו. נשבר לי הלב.